היער אינו באמת שחור אלא אפל. הרומאים העניקו לרכס ההרים את השם "היער השחור" בגלל עצי המחט הדחוסים בצפיפות – שהם ירוקים כהים מאוד – שנמצאים באזור. היער בעצם לא שחור כשמסתכלים עליו, אבל הרומאים הרגישו שהוא מפחיד וחשוך כי שום אור לא נראה מבעד לחופה הצפופה של האשוח, ומכאן נתנו לו את השם silva nigra. כשרצים ביער מבינים בדיוק למה התכוונו.
יש שתי אפשרויות להגיע לבצע ריצה ביער השחור. לנסוע עם המשפחה או לנסוע במיוחד לבצע מסלולי ריצה באיזור. כמו תמיד סיור מקדים זה הכי כדאי על מנת להכיר עם מה שקורה שם או להיעזר בשירותיו של מישהו שכבר עשה זאת. אני בחרתי את האפשרותה הראשונה של הנסיעה עם המשפחה ולשלב ריצות באיזור היער בתחילת ימי הטיול המפרכים.
אסקור במאמר זה שלוש איזורים של ריצות שביצעתי אם כי נראה שבכל מקום שאפשר להגיע אליו באיזור של משולש הגבולות של צרפת, שוויץ וגרמניה ניתן למצא מקומות מרשימים למדי לריצת שטח מהנה.
איזור פרייבורג:
פרייבורג בברייסגאו (Freiburg) היא עיר עצמאית במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה. העיר מוקפת בהרי היער השחור הסמוך למשולש הגבולות גרמניה-צרפת-שווייץ. פירוש שמה בתרגום מגרמנית הוא "העיר החופשית", עדות להקמתה כאזור סחר חופשי.
העיר הוקמה במאה ה-12 על ידי הדוכס קונראד לבית צרינגן, כאזור סחר חופשי. מיקומה של העיר נבחר כצומת דרכים מרכזי שהיה נתיב סחר חשוב בימים ההם, וקישר בין הים הצפוני לים התיכון, ובין נהרות הריין והדנובה. בשנת 1368 רכשה העיר את חירותה מרוזן מקומי, ובית הבסבורג פרש את חסותו עליה – תוך שמירה על רמה גבוהה יחסית של חירות.
ישנם הרבה מסלולים אפשריים בסביבת העיר. אני לנתי ברובע St. Georgen (סנט גיאורגן) השליו, שרובו אזורי מגורים. בין הבתים צמודי הקרקע מהתקופה שלאחר המלחמה פזורות פה ושם כנסיות קטנות וכל אלה גובלים ביער השחור ובמורדות הר שונברג המכוסים בכרמים.
מסלולי הריצה שבחרתי עולים להר שונברג ולכפרים באיזור המסלול המעניין יותר הוא המתואר מטה.
בחרתי מסלול שמצאתי בקישור הזה, יש שם הרבה מסלולים אפשריים באיזור וכמו שתמיד בריצת שטח באיזור שאנו לא מכירים, מורידים מסלול אפשרי וזורמים עם מה שיוצא ומקווים לטוב. כך היה שמצאתי את עצמי רץ במסלולים שמסבירים טוב מאוד כמה אפל היער השחור.
התחלת המסלול ברובע סנט גיאורגן, לאחר מעבר במרכז מה שהיה הכפר בכוון דרום הגעתי לאיזור שמהווה כיום חלוקה של שדות לתושבים המקומיים מעין משק עזר שמאפשר לתושבים לגדל תוצרת חקלאית לשימוש עצמי. בהמשך עברתי דרך המנהרות שעוברות מתחת לפסי הרכבת אל החלק הכפרי של הרובע שכולל מאות דונמים של כרמים הפזורים על המדרונות התלולים של ההר. מסתבר שהעובדה שהכרמים הם במדרונות קשורים דווקא למניעת הצטברות מים והעובדה שהמים זורמים במדרון וזה מונע ריקבון של הגפנים.
המשך המסלול מתחיל הטיפוס לעבר ההר בסינגלים מרשימים למדי בעיקר עקב העובדה שהקרקע אינה ממש קרקע אלא עירוב של סלעים וכמות בלתי נתפסת של שורשי העצים. זה היה מאתגר למדי לנעלי הריצה היחפה שלי לנוע על הערבוב של השורשים והסלעים הללו בלי להגיע למצב לא נעים של פציעה. לאחר זמן מה הגעתי לפסגת הר שונברג לתצפית על האיזור. יש שם ספסלים שנראים מאוד מזמינים כאשר יש שמש במקום (די נדיר).
בהמשך עברתי דרך כמה בתי חווה ופרות מקומיות שלא ממש הבינו מה אני עושה שם.
בדרכי מטה מצאתי בסוף אחד הסינגלים את הטירה הנטושה הזו באמצע הנוף אז כמובן שחציתי את השדות להגיע אליה.
מהטירה יורד סינגל שלדעתי מספק את ההבנה הטובה ביותר של מה זה היער השחור (בקילומטר ה-9 של המסלול מטה).
איזור באדן באדן:
מסלול היוצא מכפר נווויאר (Neuweier) אל טירת יבורג (Yburg) דרך מסלול האופניים החוצה את היער השחור והר שרטנברג (Schartenberg).
יצאתי לדרך מכפר נווואיר השוכן למרגלות מבצר יוברג. כפר זה הינו עוד אחד מיני כפרים רבים באיזור העוסק בייצור יין. כל סביבות הכפר ומורדות ההרים מלאים בכרמים. יצאתי לדרך בגשם שוטף שהיה ממש נחמד מאחר ובאותו הזמן בישראל היה חום נוראי.
השביל עולה במעלה ההר לכוון המבצר ועובר בסינגלים חשוכים אפלים ומפחידים למדי. טוב שהיה לי פנס ראש איכותי.
טירת יוברג הייתה בשיפוצים ולכן נחסך ממני הזמן של הביקור בה.
ככה נראה היער השחור באיזור הר שרטנברג
מבט ממגדל התצפית שעל פסגתו של הר שרטנברג (Schartenberg)
איזור מגלשת ההרים הארוכה של Todtnau:
ריצה וקצת הסטוריה - הסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל דרך הרגליים 