ריצה בתוואי נחל איילון המערבי

נַחַל אַיָּלוֹן היה בעבר נחל איתן וכיום הוא נחל אכזב. מוצאו בהרי יהודה, דרומית לרמאללה, והוא נשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר. הנחל היה מוכר בעבר בשמו הערבי: וָאדִי מוּסְרָרָה (מוצררה). בעונות הקיץ ניתן להכנס אליו ללא חשש בעוד שבעונות החורף קיימת סכנת חיים מהותית שכן התעלה המבוטנת אינה מאפשרת מילוט במקרה של שטפון.

בעבר היה תוואי הנחל מזרחית לתל אביב מפותל מאוד וגרם להצפות בעונות הגשמים. פיתול חד במיוחד היה בסמוך לשבע טחנות צפונית לשכונות רמת גן (על התוואי שיובש נסלל רחוב חרוזים ברמת גן) ולמרגלות תל נפוליאון. ב-1952 מונתה וועדה ציבורית בשם "הוועדה לחציית תל אביב על ידי רכבת" למציאת פתרון שיאפשר העברת מסילת ברזל לאורך תל אביב. ב-1953 לאחר 13 ישיבות הוחלט על יבוש אפיקו של נחל איילון בגבולה המזרחי של העיר והטיית מי הנחל לשפך חדש מדרום ליפו. העלויות הגבוהות מנעו את ביצוע התוכנית וב-1961 בעקבות דיונים עם משרד האוצר הוכרזה תוכנית "הדרך המהירה" שאימצה את מסקנות הוועדה הקודמת והחליטה להוסיף כביש מהיר במקביל למסילת הברזל, לימים נתיבי איילון.

[מקור]

הכניסה אל הנחל אפשרית כיום ליד ספורטק דרום (רחוב תשרי). מומלץ בשבתות שכן באמצע השבוע מתקיימות בנחל עבודות תשתית.

יש מצב שיהיו מקומות עם בוץ – זה עדיין נחל…

לאורך הנחל התקיימו יישובים במשך אלפי שנים לדוגמא באיזור תל אביב ורמת גן היו פזורות עשרות של גתות ובתי בד ומתקנים חקלאיים עוד מתקופת הברזל ועד ימנו, בין אלו אפשר למנות את: