סובב מחצבת ראש העין בסינגל רבה

מחצבת ראש העין נמצאת בחלק המערבי של מורדות השומרון על נחל רבה. מצד דרום גובלת באתר ביזאנטי בשם חורבת כספה. מצפון למחצבה יש מסלול על שפת המחצבה שמגיעה עד לחוות כבשים של בדווים. המסלול אם כי חלקו היה יריץ למדי עד כה כעת משנכבש מסלול חדש על ידי אופנועני שטח המסלול הינו הרבה יותר נגיש ויריץ.

https://tinyurl.com/SingleRabah

לפני מספר שבועות רצתי סביב המחצבה של ראש העין ופגשתי כמה אופנועני שטח שסיפרו לי על מסלול חדש שהם כבשו בשטח על בסיס מעלה הוולכרית לאופנועי אנדורו (על שם עדי ווכלר שהצליח ראשון לעלות את המעלה בפעם אחת). בד"כ הריצה באיזור הינה מאוד לא בשבילים מסודרים אלא על סלעים ומעורלים. המסלול המסומן הוא על המסלול שהם יצרו ובאמת הוא מסלול מיוחד. המסלול עובר במקומות שלא ניתן היה לעבור אותם קודם בריצה אלא בהליכה מדודה על סלעים חדים.

בריצה בסביבות פברואר יש מצב שהרבה ריצה לא תיהיה כי כל הזמן תעצרו לצלם. יש בתקופה הזו פריחה מטורפת של כלניות אדומות, לבנות וסגולות וגם פה ושם רקפות

המסלול מתחיל מהמיקום הבא. יש שם חניה גדולה ליד מתקן טיהור השפכים. מתחילים בריצה צפונה לאורך הכביש הישן למחצבה על סינגל סוסי לאופני הרים. הריצה בשלב מסוים עובר לכביש ואז דרך עפר שעולה עד לשביל שעולה על שפת המחצבה. בדרך עוברים בתצפית רועי ואז מגיעים לרום הגובה לתצפית על האיזור ועל חוות הכבשים שלמטה.

משם יש מסלול היורד על שפת המכתש, צריך להיזהר במעבר כי יש שם קצת גדרות תיל עד להגעה לנחל רבה. רצים בנחל קצת ומגיעים לכניסה לסינגל רבה שעולה מערוץ הנחל לכוון דרום.

מבט מהכניסה לסינגל רבה מעל נחל רבה. ניתן לראות את החלק של המחצבה עד לרום הגובה ושביל הירידה על שפת המצוק עד לנחל

ממשיכים על הסינגל, יש לשים לב לסימונים עד להגעה לנחל סוסי ובעליה בעיקוף של חורבת חמאם עד להגעה לחורבת שמעון וחזרה לחניה לרכב.

יש אפשרות ומומלץ לדעתי להאריך להגיע עד חורבת יקבים. יש שם הרבה בורות (להיזהר) ושני אבני ים גדולות מבתי בד שהיו שם.

ריסוק הזיתים בבית בד:

השלב הראשון לאחר איסוף הזיתים, הוא ריסוקם. בשלב זה שופכים את הזיתים אל תוך מתקן הנקרא "מפרכה", המורכב משתי אבנים גדולות המונחות אחת על השנייה. האבן הראשונה מכונה "ים" וצורתה כקערה גדולה ושטוחה, במרכזה בליטה, אשר סביבה מסתובבת אבן הממל. האבן השנייה, הטוחנת, המכונה "ממל" יושבת בתוך אבן ה"ים". האבן היא בצורה מעוגלת, ויושבת בתוך הים על צידה (במאונך לים). באבן הממל ישנו חור, שאליו הוכנסה קורת עץ. אל הקורה נהגו לרתום בהמה, בדרך כלל חמור, אשר צעדה קדימה במעגלים סביב ה"ים". כך הסתובב הממל וריסק את הזיתים. [מקור]

סך הכל מסלול יריץ טכני למדי. של כ-13 ק"מ.

למי שיש שאלה מה זה טכני שיסתכל על הסרטון מטה. אמנם אני בריצה יחפה אבל גם זה די מאתגר.

מומלץ לבדוק את הסרטון להבין מה קורה בתוואי וכן חשובות מאוד הנקודות הבאות:

בירידה מרום הגובה ליד המחצבה לעבר חוות הכבשים יש גדרות תיל – לשים לא לא ליפול
הריצה על שפת המחצבה מסוכנת, להזהר
בסיום הירידה מחוות הכבשים לאורך השפה של המחצבה יש גדר תייל על הקרקע – להזהר
באיזור של חורבת יקבים יש הרבה בורות מים פתוחים – יש אחד ספציפי על השביל נא לפקוח עיניים

מסלול

מסלול של 25 ק"מ

כולל מעבר בסינגל סוסי, רבה, חורבת יקבים, חורבת תוכיים, בור המים של ח'לת א-סריג', חורבת חמאם, יער ראש העין וחזרה לרכב.

אתרים באיזור:

ח'לת א-סחריג'

האתר בח'לת א-סחריג' שייך לתופעה יישובית שראשיתה במחצית השנייה של המאה הח' לפסה"נ, ככל הנראה לאחר מסעות הכיבוש האשוריים באזור. בסקרים הארכיאולוגיים, ובחפירות, נאספו נתונים על כ-40 אתרים כפריים, רובם מבנים מכונסים, אשר הוקמו בעיקר ברצועה צרה בשוליו הדרומיים-מערביים של השומרון, בין תל אפק לתל חדיד. מבנים אלה שימשו לרוב בתי חווה והם נוסדו ככל הנראה בחסות האימפריה הניאו-אשורית שהשתלטה על אזור זה, סמוך לדרך הבין-לאומית ובגבולה הדרומי של האימפריה. ייתכן כי בין תושבי בתי החווה היו גולים שיושבו באזור על ידי מלכי אשור ומקומיים שהיו חלק משארית הפליטה ששרדה את הכיבוש האשורי.

האתר בח'לת א-סחריג', כמו מרבית בתי החווה, היה מיושב ככל הנראה ברציפות עד התקופה הפרסית, כפי שמעידים למעלה מ-80% מכלי החרס המזוהים שנמצאו בחפירה, שתוארכו לתקופת הברזל 2 ולתקופה הפרסית. מאגר המים הייחודי, שנחצב לדעתנו כבר בסוף המאה הח' לפסה"נ, והמשיך בקיומו לאורך כל התקופות, היה ככל הנראה הסיבה העיקרית לפעילות אנושית ארעית באתר במשך השנים. מאגר דומה לא התגלה בבתי החווה שנחפרו ונסקרו בסביבה. באתר התגלו גם שברי כלי חרס אחדים וחותם בסגנון אשורי, שכמותם לא נחשפו בבתי החווה הסמוכים. לאור זאת, ניתן לשער כי ראשיתו של האתר בח'לת א-סחריג' לא היה בית חווה טיפוסי, ושימש אולי מבנה מנהלי מקומי או תחנת דרכים. ייתכן שבשלב מאוחר הפך האתר לחלק ממערך בתי החווה שהיו פרוסים בשוליו הדרומיים-מערביים של השומרון.