ריצה סביב מצדה אינה ריצת שטח בלבד אלא ריצה בתוואי המדבר וההסטוריה. שכן התוואי שעוברים לפחות בחלקו מקפל בתוכו את כל שלבי המלחמה של היהודים ברומאים. היהודים שהיו נצורים במצדה חיו חיי חופש למרות שהיו נצורים על ידי הרומאים. עליה למעלה אלעזר למחנה הרומי המשקיף אל מבצר היהודים שבמדבר, ירידה במעלה הרומאים אל נחל מצדה, ריצה עד לנחל צאלים ועינות ענבה והחווה הרומית וחזרה למצדה דרך מחנות המצור הרומיים
מבצר ההר מצדה היה עוד מקום שבוצר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודת מלכות. על פסגת ההר נבנתה מצודה מרשימה עם מבנים רבים וארמון מרשים ומדורג בקצהו הצפוני של ההר.
למרבה ההפתעה המסלול הזה אינו ממש קשור לביקור במבצר המרשים אלא בסביבתו של המבצר ויותר בחלק ההקיפי של מכונות המצור הרומיים.
כחלק מהמצור הרומי על מצדה הם הקימו דייק מצור (כרקום, בלטינית: CIRCUMVALLTIO) שכלל 8 מחנות מצור לשהיה ממושכת של כוחות המשמר.
בתחילת המרד הגדול בקיץ 66 לסה"נ כבשו הסיקָריים בהנהגתו של מנחם בן יהודה הגלילי
את מצדה, פגעו בחיל המצב הרומי והציבו במקומו משמר שלהם. הם פרצו את בית הנשק של המלך הורדוס וחילקו את הנשק ביניהם. מנחם ואנשיו הגיעו לירושלים, ובמהלך נסיונותיהם להשתלט על הנהגת המרד נרצח מנחם. שאר בשרו אלעזר בן יאיר והלוחמים שנותרו עימו עזבו את ירושלים וחזרו למצדה.
לאחר שהוכנעה ירושלים בקיץ 70 לסה"נ, הכניע באסוס נציב "יודיאה" את הרודיון ואת מכוור. מן המעט המתואר ומן הממצא הארכיאולוגי עולה שהמצור הרומי על מכוור כלל בניית סוללות ודייק. האסטרטגיה שנקט אספסיאנוס במהלך המרד הגדול עד למצור על ירושלים הייתה לכבוש אזורים נרחבים, תוך כדי עידוד בריחה של מורדים ואזרחים לירושלים. לאחר כיבושה של העיר, שונתה שיטת הפעלת האסטרטגיה הרומית, וכל מעוז של מורדים היה יעד להכנעה או להשמדה טוטאלית, מבלי לאפשר בריחה.
מספר הלוחמים היהודים במצדה נע בין 200–500 איש משמעות הדבר, שהרומאים היו בעדיפות מספרית מוחצת. מן התיאור החלקי של יוספוס נראה שאומנם לא היו ללוחמים היהודים במצדה אמצעי לחימה שהיו מסוגלים לחבל באופן משמעותי למהלך הקמת הדייק, המחנות, הסוללה וקידום מגדל המצור של הרומאים אך גם לא חסרו להם מים ומזון לאורך כל תקופת המצור, הודות למאגרי המים ומחסני המזון הגדולים שהכין הורדוס כדי לתת מענה במידה שיצורו על מצדה.
במצור על מצדה הביא הכוח הרומי לידי ביטוי את כל הניסיון שצבר במהלך שנות המלחמה. הלקחים יושמו והוטמעו. הרומאים פעלו היטב ולא הקלו ראש באויב היהודי, למרות היותו מועט וחסר אמצעים. ניכר שסילווה נשען על ניסיונם של הכוחות שצברו מיומנות בשנות המלחמה.
מפה מתקופת המנדט הבריטי שמתארת את מחנות המצור והדייקים המקיפים את מצדה:
נושא האספקה למצור היה מהותי וכלל כנראה קו אספקה מזרחי של מים ממעיינות עין גדי וקו אספקה מערבי של מזון מכרמל שהיה מחנה אופרטיבי.
מסלול הריצה הינו מסלול שעובר במספר מעניין למדי של מקומות גיאוגרפיים והסטוריים:
- מעלה אלעזר אל ראש ההר המשקיף אל מצדה מדרום ומחנה הרומי ח'
- הירידה של הדייק אל מחנה ז' ותנועה למרגלות מצדה בתוך נחל מצדה
- איזור הסוללה ומחנה ה' תוך התחברות לקו האספקה המערבי
- תנועה לאורך במת ההר עד לקרני צאלים
- ירידה דרך מעלה ענבה עד לחווה הרומית ליד עינות ענבה
- תנועה לאורך קו האספקה המזרחי (מעין גדי) עד למחנה ד' ודייק המזרחי
- תנועה לאורך הדייק עד למחנה א'
תוכנית מצדה מול המסלול ההתחלתי של העליה במעלה אלעזר:
מעלה אלעזר אל ראש ההר המשקיף אל מצדה מדרום ומחנה הרומי ח'
מעלה אלעזר – מעלה תלול למדי שמשקיף אל מצדה מדרום. למרות שנראה שאין אפשרות לעלות את העליה הזו, למרבה הפלא היא נוחה למדי ולא תלולה מידי. במעלה גם הותקנו מעקות במקומות החשובים. ללא ספק מסלול נוח. מומלץ להתחיל אותו לפני הזריחה ולהגיע לראשו בעת הזריחה מעל הרי אדום.
הר אלעזר משקיף על מצדה ומאפשר תצפית יפה למדי על המבנה של המבצר וכיצד נראה לחיילים הרומאים לפני אלפיים שנה. לא השתנה הרבה מאז מבחינת הנוף.
הירידה של הדייק אל מחנה ז' ותנועה למרגלות מצדה בתוך נחל מצדה
ממחנה ח' יש חומה מצור (דייק) העוברת במעלה חצוב ותלול עד למחנה ז' ונחל מצדה.
המעבר בחלק זה הוא מרשים למדי בין השאר עקב העובדה שרוב האנשים לא ממש מכירים את הזוית הזו של מצדה. מקום מעניין למדי.
איזור הסוללה ומחנה ה' תוך התחברות לקו האספקה המערבי
איזור הסוללה אינו ממש מעניין למסלול זה וכולל את הסוללה שעולה אל ההר ואת מחנות המצור ה' ו-ו' וכן את החלק העליון של שביל הרץ. שביל הרץ שחיבר בין מכלול המצור המערבי והמזרחי הינו שביל קדום שאיפשר מעבר בין מערכי המצור הרומי שמופרדים באופן גיאוגרפי של מצוקים ונחלים עמוקים.
תמונה של שביל הרץ בסביבות 1900
העליה מהחניון המערבי של מצדה ואיזור הסוללה עד לבמת ההר לאחרונה קצת מורכבת עקב עבודות שהתקיימו על התוואי להנחת צינור מים מוטמן קרקע כך שהמסלול אינו הדבר הכי נוח לנוע עליו. מההגעה לבמת ההר כבר יותר נוח.
תנועה לאורך במת ההר עד לקרני צאלים
התנועה על במת ההר היא בדרך די נוחה לריצה. בהמשך יש ירידה קלה לנחל ענווה עליון, בחורף הגבים מלאים אם כי לא בהכרח מזמינים כל אחד לטבילה, ומשם מתחילה העליה אל קרני צאלים בשביל סלאלום העולה עד לפסגה.
ירידה דרך מעלה ענבה עד לחווה הרומית ליד עינות ענבה
הירידה מקרני צאלים עד לעין ענווה היא ירידה תלולה וטכנית שלפרקים מאפשרת ריצה.
רק שמגיעים למטה ומסתכלים למעלה לעבר המסלול שעברנו מבינים איזה ירידה מטורפת זו.
ניתן לראות ליד עצי הדקל של עינות ענבה שרידי מבני חווה ששימשה לגידול צמח האפרסמון תוך שימוש במימי המעיינות שלידה.
סיפורו של האפרסמון ובעצם של כל האיזור בו צמח – מדבר יהודה ואיזור ים המלח הוא סיפור של כסף, וכמו שפובליליוס סירוס (Publilius Syrus) סופר ומחזאי ברומא העתיקה (85–43 לפנה"ס) הגדיר זאת עוד אז לומר "הכסף בלבד מניע את העולם" האפרסמון והכסף שסיפק הוא אולי הסיבה העיקרית לחורבן מצדה. שכן במהלך המרד היהודים ביקשו להרוס את הגידולים והרומאים יצאו להגן על ממונם.
הירידה אל הגבים של עין ענבה אינה נוחה למדי ודי מאכזבים. במעלה הנחל (15 מטרים מהשביל) יש גב נחמד למדי שמאפשר כניסה נוחה.
תנועה לאורך קו האספקה המזרחי (מעין גדי) עד למחנה ד' ודייק המזרחי
התנועה היא במסלול שעבר הרבה באלפיים השנים האחרונות ועל כן צריך להזהר, בעיקר בחלקים של סחף הנחלים שהסיט הרבה אבנים אל תוואי הדרך. בשלב מסויימת הדרך הינה דרך רומית רחבה עם אבני שפה סביבה.
כל הדרך של קו האספקה המזרחי ניתן לראות את המבצר של מצדה מרחוק ואט אט מתקרבים אליו. מעניין לציין שעד לפני מאה שנה, קו החוף של ים המלח לא היה רחוק משמעותית מדרך זו. ניתן לראות בתמונה מטה מ-1923 את קו החוף.
תנועה לאורך הדייק עד למחנה א'
המשך ריצה בין המחנה הרומי שכעת עברנו ומבצר מצדה מימיננו. כאשר נעים בחלק האחרון של המסלול ניתן לראות בבירור את החלק הצפוני המדורג של מצדה. זה שעליו היו ארמונות הורדוס המרשימים שהוקמו להגן על בני משפחתו של הורדוס.
המסלול מסתיים בירידה לנחל ומשם עליה קצרה חזרה לחנייה
בימים שהיה ים מול מצדה מאי 1923
זה מכתב מהאמריקן קולוני בירושלים לנושא הזמנת סולם על מנת להיות מסוגל להעפיל את המדרגה של המצוק של מצדה… הוא רושם… "התמונה המצורפת מראה את הסלע האמור והקבוצה שלנו עושה את העליה באמצעות חבל. חשוב לזכור שהמדף עליו שני האנשים עומדים יש נפילה ישירות לתהום למטה"
The following folders match your search for the site of Masada :
Excavations by the Deutscher Verein. Masada – Bettir, ATQ_50/6(12 / 11)
Masada (Sabba), SRF_137(26 / 26)
כתבה בנושא מסלול קצת שונה של ריצה במסלול
המצור הרומי על מצדה: הצעה לשחזור התנועה ומנגנון האספקה – גרשון בר כוכבא
The Roman Siege-Works of Masada, Israel
ריצה וקצת הסטוריה - הסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל דרך הרגליים 