כשבוחנים את ההסטוריה היהודית של ימי בית ראשון ושני צריך תמיד לזכור את האיזורים הגיאוגרפיים שבהם הממלכות היו ממוקמות. איזור ההר והמדבר. ועל כן, המבצרים שהקימו לשמור על הממלכות היו חלקם באיזור המדבר. אחד המבצרים הללו הוא מבצר הורקניה.
זהו מבצר מאוד מרשים שבימי הזוהר שלו היה בעל מערכות מתקדמות מאוד לאותה תקופה של איגום מי שטפונות וביצורים מרשימים.
המצודה המרשימה שהשאירו אחריהם החשמונאים בלב המדבר – הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) משקיפה על בקעת הורקניה המרהיבה. שרדו במבצר מעט מבנים, בורות מים וגשר אמת המים שהוליך את המים אל בורות המים על שיפולי ההרים הנישאים. המבצר דומה מאוד למבצרי המדבר האחרים מתקופתו – מצדה, אלכסנדריון ומכוור.
הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד, Hyrcania, Horcania, Ὑρκανία, خربة المرد ,Khirbet el-Mird) היא מבצר עתיק במדבר יהודה. הורקניה זוהתה בראש כיפה מבודדת כ-200 מטר מעל לבקעת הורקניה (אל-בוקיעה) בשוליה המערביים. האתר לא נחפר עדיין (מקור – וויקי).
אזכורו הראשון הוא מסוף שלטונה (76-67 לפנה"ס) של שלומציון, אשתו של אלכסנדר ינאי. יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה המלכה כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".
בפעם הבאה מוזכרת הורקניה כאשר אלכסנדר השני ברח מאולוס גביניוס ו"בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". באותו הפרק מסופר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון הרומי סטרבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטראבו, גאוגרפיה, 40,2,16).
הורקניה הייתה גם המעוז ששימש מרידה מאוחרת יותר של הנסיכה אלכסנדרה כנגד הורדוס, לאחר שכבש את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס והוציא להורג את המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני. אלכסנדרה שלטה במקום כנראה עד 31 לפנה"ס, כשהורדוס נזקק אולי לאמתלה כדי לא להשתתף בקרב אקטיום ולכן דיכא את מרידתה וסביר שהוציאה להורג.
כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שיטפונות מנחלים סמוכים אל בריכות אגירה גדולות למרגלות המבצר, על גבי תעלת מים, בחלקה פתוחה. בנוסף, קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר. לרגלי המבצר לצד בריכת האגירה בוסתן ששימש לגידולים שונים לצורכי יושבי המבצר.
מערכת המים של המבצר מורכבת משתי בריכות אגירה פתוחות, מבורות מים על גבי המבצר ומסדרת בורות מים בצידו הדרומי המזכירה מערכות דומות במבצרי מדבר יהודה אחרים (דוק-קרנטל וסרטבה-אלכסנדיון).
בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי המבצר מנזר שיתופי (קוינוביון) על ידי הנזיר סבאס. את שרידי המנזר ניתן לראות עד היום.
בחלק הדרום-מערבי של המבצר מצויה מערה ובה נמצאו ציורי קיר של קדושים נוצרים מראשית התקופה הביזנטית. ציורי הקיר תיארו את הקדושים עם שמותיהם, חלקם היו לא ידועים עד גילויים. התמונה מטה הינה מתחילת המאה ה-20. הציורים הושחתו ואינם קיימים עוד.
בחודש מאי 2023 משלחת בראשות ד"ר אורן גוטפלד ומיכל הבר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף אוניברסיטת קרסון-ניומן (ג'פרסון סיטי, טנסי) וארגון American Veterans Archaeological Recovery, חפרו באתר במשך ארבעה שבועות.
המשלחת התמקדה בשני שטחי חפירה עיקריים, כשבקצה הדרום-מערבי של הפסגה נחשפו קטעי ביצורים מימי בית שני, ביניהם חומה איתנה ומגדל שמירה.
ד"ר אורן גוטפלד הסביר: "בביצורים אנו מבחינים באלמנטים אדריכליים המזכירים את התמונה בהרודיון, כחלק מאותו חזון בנייה של הורדוס, אם כי בקנה מידה מצומצם יותר. יתכן שהעבודה נעשתה אפילו על ידי אותם מהנדסים ובנאים. זה לא במקרה שאנו מכנים את הורקניה 'האחות הקטנה של הרודיון'".
במהלך החפירה, התגלתה על רצפת הטיח של האולם אבן בנייה גדולה המונחת על צידה ועליה, בצבע אדום, תשע או עשר שורות של טקסט ובראשן צלב. הבר וגוטפלד זיהו את הכתב כיוונית קוֹינֵה, השפה בה נכתבה הברית החדשה – אך פנו לקולגה שלהם, האפיגרף ד"ר אבנר אקר מאוניברסיטת בר-אילן, לפיענוח. מקריאה ראשונית (סוף הטקסט אינו קריא), עולה שמדובר בפרפרזה של תהילים פרק פ"ו, "תפילה לדוד".
בעוד שהשורות המקוריות הן: "תְּפִלָּ֗ה לְדָוִ֥ד הַטֵּֽה-יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי-עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי: שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי…", כך כתובה הגרסה מהורקניה:
† Ἰ(η)σοῦ Χ(ριστ)ὲ יאזו כריסטו†
φύλαξ<ο>ν με ὅτι שָׁמְרָה נַפְשִׁי
[π]τ<ω>χὸς (καὶ) כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי
[π]έν[ης] <εἰ>μὶ <ἐ>γώ
"תפילה לדוד": חפירה במבצר הורקניה חשפה כתובת נדירה מתהילים
בראש הכתובת, שתוארכה למחצית הראשונה של המאה ה-6 לכל המאוחר, צויר צלב.
בנוסף נמצאה טבעת שמתאימה לילד או ילדה, משובצת באבן טורקיז, ועליה כתובת חרוטה בערבית כופית.
למרחב, 1 דצמבר 1967 — מבצר בלב המדבר [כתבה]
אתרים נוספים באיזור:
מנהרות נחל סככא:
מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי ג'ון אלגרו (הראשון שפרסם את מגילת הנחושת) בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי הארכאולוג ד"ר אורן גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, בה נזכרת העיר סככה וכן "גיא הסככא", כאחד ממקומות הטמנת האוצרות.
בשנת 2007 המשיכה משלחת בראשותו של ד"ר אורן גוטפלד בחפירות שתי המנהרות, המנהרה המזרחית הגיעה לעומק 53 מטרים, והשנייה לעומק 120 מטרים. באחת מהן הסתיימה החפירה לאחר כ-100 מטרים ובשנייה החפירה לא נסתיימה, ולא נתגלה בהם דבר בעל ערך שיסביר את פישרן.
מקורות נוספים:
מפת המסלול
מפה מנדטורית
מפת PEF
עותק מהארכיב של מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי על פלשתינה (ארץ ישראל)
Archive of the Department of Antiquities of Mandatory Palestine (1919 – 1948)
מקור
1935-1943
תמונות אז והיום:
ריצה וקצת הסטוריה - הסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל דרך הרגליים 