מי שמבין מה חשיבותן של דרכי הבשמים הנבטיות, מבין גם כיצד הנבטים שהיו אדוני המדבר ולמדו כיצד להנדס את המדבר לצרכיהם. מפעלי המים הגדולים שלהם במדבר נשארו על תילם במשך 2000 השנים האחרונות ועדיין פעילים למדי.
יצא לי פעמים לעשות את דרכי הבשמים הנבטיות בחלק הישראלי שלהן. תמיד מאורחן מור בערבה, דרך נחל נקרות אל מכתש רמון עד לעיר עבדת. מעבדת פעם אחת דרך נחל הבשור הדרומי ופעם אחת דרך נחל לבן (ריצה שניה על דרכי הבשמים). בשני המקרים נתקלתי במאות שרידים של ההתיישבות הנבטית באיזור – מבנים מגאליתים, מבצרים ומצודות, וסכרים בגדלים עצומים.
חלק זה המשתרע מעבדת לכוון שמורת מצוק הצינים בפועל מהווה חלק ענקי של העורף החקלאי של ממלכת עבדת-סובוטה הנבטית.
ישנם מספר מסלולים מעניינים באיזור שכוללים מעבר במספר אתרים:
חניון הרועה
הבתרונות של נחל הבשור הדרומי
לאורך כל תוואי הנחל יש מלא סכרים שנבנו לפני 2500 שנים
סכרים ודרכים בנחל לבן
תלולית על ענב
ריצה וקצת הסטוריה - הסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל דרך הרגליים 